050-7330104 liga.hapoel@gmail.com
חברת חשמל צפון

חברת חשמל צפון

קבוצת הרצים של חח״י צפון הוקמה מיום היווסדה של הליגה למקומות עבודה, בשנת 2010.

הקבוצה שומרת על רצף אימונים ותחרויות, במרחקים שונים ובקשיים שונים. הקבוצה מעורבת נשים וגברים וזוכה בלא מעט השגים .

קבוצת הריצה מאפשרת לכל אחד ואחת מאיתנו בקבוצה, להנות מפעילות גופנית סדורה והשגית, לצד החשיבות שלנו במרקם האנושי החברתי שלה ובהנאה ואהבה לעולם הריצה.

%d7%97%d7%97%d7%99-%d7%92%d7%99%d7%9c-%d7%9c%d7%95%d7%98%d7%9d-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%99-%d7%9e%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99-%d7%95%d7%a8%d7%a4%d7%99-%d7%94%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%99

גיל לוטם יוסי מזרחי ורפי הלחמי שזכו במקומות הראשונים לפי הסדר, בקטגוריית גיל.

%d7%97%d7%97%d7%99-%d7%90%d7%99%d7%9c%d7%a0%d7%94-%d7%99%d7%94%d7%91-%d7%96%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%a9%d7%99

אילנה יהב זוכה מקום שלישי בקטגוריית גיל

חלק מרצי חח"י צפון שהשתתפו במרוץ

חלק מרצי חח"י צפון שהשתתפו במרוץ פתיחת עונת 16/17.

כתבה : סמדר רופא- מנהלת קבוצת הריצה חח״י צפון בליגה.

 

מפעל הפיס

מפעל הפיס

מצטער חייב לרוץ / מאת: רוזי גולן

לכל אחד יש את הרגע הזה, המיוחד, שבו חייו השתנו לתמיד. הרגע שבו משהו נגע בו וגרם לו לצאת מהכורסא הנוחה עם נעלי הבית והתה ולעשות משהו חדש, אחר, משהו שונה לא מעולמו המוכר והבטוח. הרגע שאחריו הוא יאמר "איך לא עשיתי את זה קודם",  שאחריו הוא יאמין קצת יותר בעצמו.

את הרגע הזה אפשר ממש לחוש בכל אחד ואחד מחברי קבוצת הריצה של מפעל הפיס.

הקבוצה מונה שבעה חברים, ששה גברים וגברת קטנה אך גדולה. מה שמאפיין בעיקר קבוצות מסוג זה הוא השוני. סביר להניח כי אנשים אלה לא היו נפגשים ומתחברים באף מעגל אחר בחייהם ופה החיבור הוא יוצא דופן. אין חשיבות לגיל, מין, משקל, דרגה, מצב משפחתי. כולם רוצים דבר אחד – לרוץ.

תמיד שואלים אותנו "לאן אתה רץ ? לאן אתה ממהר ? החיים שלנו בקצב מהיר, משפחה, ילדים, בית, עבודה, חוגים. מרוץ החיים אינו נפסק לרגע, אז מי המשוגע שבוחר באופן חופשי, במודע לרוץ ? ולמה ? לאן הם רצים ?

כנראה רק מי שרץ יכול להשיב על כך.

נציגת הנשים בקבוצת הריצה של מפעל הפיס, לילך, נראית כמי שכל חייה רצה למרחקים. לעולם לא היית משער בנפשך כי בילדותה ספורט לא היה הצד החזק שלה. רק לאחר לידת בנה השני, תוך כדי היכרות עם חברה לעבודה שהתכוננה למרתון אמסטרדם, העזה לשקול להאמין בעצמה כי תוכל לרוץ. הדבר נראה לה בלתי אפשרי, אך בעידודה של החברה ובסיוע תכנית הריצה שהכינה עבורה והצטרפותה של חברה נוספת לאתגר זה, היא יצאה לרוץ. חלפו חמישה חודשים בלבד והיא מצאה את עצמה משתתפת גאה במרוץ הלילה של ת"א, מרוץ של עשרה ק"מ תמימים.


שימי הציב לעצמו מטרה שלושה חודשים לפני יום הולדת 40 לא רק להשתתף במרתון ת"א, אלא גם לסיים את המקצה בפחות מ- 60 דקות.

שימי, שלא רץ מאז שירותו הצבאי, הצליח לעמוד ביעד ומאז מציב לעצמו יעדים חדשים, אותם הוא משיג בזה אחר זה בהצלחה.

רן, לאחר חמש שנות היעדרות מריצה ולאחר שהשיל 15 ק"ג ממשקלו, החל להתאמן למרוץ ת"א עם יעד ברור – לסיים מקצה של 21 ק"מ בפחות משעתיים.

החשש לפני המרוץ היה גדול וההתרגשות רבה, מה שגרם לו להתעורר ב- 3:00 לפנות בוקר, אך למרות כל זאת הריצה עברה בהצלחה והיעד הושג לשמחתו הרבה.

קובי לא תאר לעצמו כי תוך כמה חודשים ימצא את עצמו על מסלול הריצה. כשעלה רעיון הקמת קבוצת הריצה במקום העבודה הוא ענה בשוויון נפש כי אין בעיה ובוודאי וכמובן שיצטרף ולהפתעתו הרבה הקבוצה קמה.

עד אז ריצה לא נתפסה בעיניו כפעילות מהנה, נהפוך הוא, אך עם הזמן, בזכות האימונים בחברותא וההישגים האישיים תחושת הסיפוק החלה לחלחל ומבלי שהרגיש מצא עצמו מחכה לאימון הבא וליעד הבא שיכבוש.

ראובן נהג להמתין לבנו שהתאמן לאליפות הארץ למרחקים 800 מ' ו- 1500 מ'. באחד האימונים פנה למאמן וביקש את רשותו להמתין לבנו בתוך האצטדיון וכך מצא את עצמו מתאמן פעמיים-שלוש בשבוע ונהנה מכך. בינתיים הבן גדל והתגייס לצבא וראובן ממשיך לרוץ.

עמיר היה בן 40 פלוס שלושים קילו כאשר קיבל צלצול השכמה מרופאיו. כשהוסבר לו כי עליו ליטול כדורים להפחתת הכולסטרול החליט לקחת אחריות על חייו ובמקום זאת להפחית ממשקלו.

בחיפוש אחר  ספורט שיסייע לו בהשגת מטרתו הוצעו לו הצעות משונות בעיניו לאיש בגילו כגון קראטה. עמיר התקשה לראות את עצמו שוכב על המזרן מצמיד זכר נוסף לקרקע ובחר באפשרות שקרצה לו יותר – טריאתלון.  לא שהוא ידע מה זה אומר, אבל זה נשמע הרבה יותר מתאים.

וכך החל לרוץ, לשחות ולדווש ולאט אך בטוח הגיע למרחקים של 5 ו- 10 ק"מ.

דורון, בניגוד לשאר חברי הקבוצה, החל לרוץ עוד בצעירותו. הריצה תמיד הייתה חלק בלתי נפרד מחייו.

הדרך בה כל אחד מחברי הקבוצה מצא את עצמו על מסלול הריצה שונה מאחד לשני אך התחושות זהות. האמונה בעצמך כי אתה מסוגל להשיג את הבלתי אפשרי בעיניך, הגאווה בהשגת יעדים שהצבת לעצמך, השקט הנפשי, הריכוז, שיפור התחושה בחיים בכלל, ההתרגשות לקראת כל אימון או מרוץ, החברותא, הפרגון ההדדי, אהבת עצמך, כל אלה הן חלק מהתחושות שתוארו ע"י חברי הקבוצה ובהחלט גורמים חשק לקום מהספה, להעיף את נעלי הבית הכי רחוק שאפשר, להוציא מהארון (יותר מדי פנימה) את נעלי ההתעמלות שהעלו אבק ולרוץ חברים, לרוץ…

קבוצת הריצה של מפעל הפיס: עומדים מימין- שימי כהן (רכז הקבוצה) ,דורון פולק ,רן אריכא, קובי שמואלי, ראובן מועלם, לילך קבילי, עמיר רובין (לא מופיע בתמונה כי לא ויתר לעצמו על ריצת שחרור)

קבוצת הריצה של מפעל הפיס:
עומדים מימין- שימי כהן (רכז הקבוצה) ,דורון פולק ,רן אריכא, קובי שמואלי, ראובן מועלם, לילך קבילי, עמיר רובין (לא מופיע בתמונה כי לא ויתר לעצמו על ריצת שחרור)

התעשייה האווירית

התעשייה האווירית

התמיכה ההדדית של חברי הקבוצה ובראשה שמי שטרנפלד והפרגון הרב מסייעים לרצים להתמיד בתחביב זה, וחילופי הרשמים והעצות בין החברים רק מעצימים את הרצון לרוץ ולהשתפר ככל שניתן.

כל חברי הקבוצה, המתגוררים מאשדוד ועד חדרה, עובדים איש איש במקצועו – עובדי ייצור, מהנדסים, אנשי הייטק וכו' – בכל מפעלי התעשייה האווירית ולצד זה עוסקים בתחביבם העיקרי – ב"סם" שלהם, הריצה – אם לפני שעות העבודה או אחריה, כל אחד לפי רמתו, בחורף בקיץ, בסתיו או באביב – בלא רתיעה מתנאי מזג אוויר קשים. ביחד, גומאים כולם מאות ואלפי קילומטרים ומשתתפים כאמור במרוצים למרחקים הנעים מ- 5 קילומטרים ועד מרתון.

חלק מרצי התעשייה האווירית הם מהמובילים בארץ בקטגוריות הגיל שלהם ועל כך יעידו הפרסים שהם זוכים בהם חדשות לבקרים. שנים ארוכות מייצגת קבוצה זו במספרים נאים את התעשייה האווירית במרוצים העממיים הנערכים בכל רחבי הארץ. ראש הקבוצה הוא רחמים אברהם הוותיק, הנעזר בארגון העובדים של התעשייה האווירית בארגון וציוד חברי הקבוצה ובסבסוד השתתפותם במרוצים הנבחרים והידועים בישראל. אחת הקבוצות הוותיקות בעולם הספורט המאורגן של מקומות העבודה בישראל היא קבוצת הריצה של התעשייה האווירית. הקבוצה, הקיימת זה 30 שנה לפחות, מונה כיום 45 רצים גילאי 30 עד 67 ובתוכם שתי נשים.

משטרת ישראל

משטרת ישראל

משטרת ישראל הינה אחת הקבוצות הותיקות בארץ. חברי הקבוצה פעילים כבר שנים, מגיעים לכל המירוצים ואף קוטפים פרסים. אבל רכז הקבוצה אהרון לוי טוען: "מה שחשוב זו ההשתפות ולא ההישג".

אהרן לוי, רכז קבוצת משטרת ישראל החל את פעילותו לפני בערך עשרים שנה. בשנת 1990 לקח חלק במספר מרוצים ובאחד המרוצים ראה קבוצה של רצים עם אותן חלוצות וחשב שגם למשטרת ישראל צריכה להיות קבוצה כזו. לוי החל לפעול לגיוס רצים לקבוצה ומאוחר יותר בשנים הוא גם זה שעודד את הקמתה של הליגה למקומות עבודה. בשנות התשעים הקבוצה מנתה קרוב לעשרה רצים בלבד והיום רשומים בקבוצה מעל 100 רצים, והם לוקחים חלק במרוצים השונים בארץ.

לוי, עובד במחלקה לחקר הצתות, רץ בעצמו כבר המון שנים בכל המרחקים החל מ- 5 ק"מ ועד מרתון. בימים אלו הוא תלמיד בקורס "מדריכי ריצות ארוכות" באוניברסיטת תל אביב, מה שמראה על הרצון שלו להמשיך ולתרום לקידום עולם הריצה במשטרה. לוי אומר: "אני לא מצטיין. את ההצטיינות אפשר לבחון בשתי דרכים לדעתי: לפי הכשרון ולפי ההתמדה. במסגרת הקבוצה של המשטרה תמיד האמנתי שמה שחשוב זו ההתמדה". ובאמת, אם תשימו לב, קבוצת משטרת ישראל לוקחת חלק בהמון מירוצים ובדרך כלל הפרס של "קבוצה רבת המשתתפים" מגיע להם, גם אם לא תמיד מעניקים אותו בצורה ממשית. "ככה אני מודד את האנשים בקבוצה. יש רצים טובים שמשתתפים מעט ויש רצים פחות טובים שמשתתפים הרבה, ההשתתפות היא חשובה", הוא מוסיף.

על הקבוצה הפועלת כבר שנים רבות אומר לוי: "בעשרים שנה עשינו מעט מדי אימונים משותפים יחד. יצאנו למספר מחנות אימונים מאורגנים. היום הקבוצות מתאמנות לבד בפריסה ארצית. יש מוקדים בצפון ובדרום ובכל הארץ והן פעילות מאד".

בחודש ספטמבר השנה נסעו נציגים של משטרת ישראל להשתתף ב"משחקי המשטרה והכבאות". מעין אולימפיאדה לגופים אלו הנערכת מדי שנתיים, כל פעם בארץ אחרת. השנה המשחקים התארחו בניו-יורק. לוי בעצמו השיג מדליית ארד בריצת 10 ק"מ בקבוצת גילו. מאז 2003 קבוצת המשטרה לוקחת חלק בתחרות הבינלאומית הזו שהיא חוויה אדירה עבורם. בשנת 2013 צפויים המשחקים להתארח באירלנד.

המסר של לוי הוא מאד ברור. חשובה לו ההשתתפות במירוצים יותר מאשר התוצאות, וזה כתוצאה מראייה כללית יותר של שמירה על אורח חיים בריא. "אני השמנמן הזקן שרץ מאחורי כולם. אם אני יכול אז כל אחד יכול".

המטרות שלו לעתיד מבחינת הקבוצה הן כמובן שאיפה לאימונים משותפים רבים יותר. וכמו כן הוא מקווה שבליגה למקומות עבודה יבוא יותר ביטוי למדד ההשתתפות. כבר השנה הוכנס סעיף נוסף בליגה למקומות עבודה שלא היה קיים קודם והוא הפרס לרץ המשתפר. בסוף עונת התחרויות ישוקלל הזמן של הרצים שהשתתפו במירוצים השונים והרץ שעשה את השיפור הגדול ביותר יזכה בפרס.

לסיכום לוי אומר, "זה מצויין שמקום העבודה מעודד את העובדים לאורח חיים בריא, זה מכריח אותם לעשות ביטוח בריאות, לשמור על עצמם ולהיות פעילים".

אהרן לוי, הפעיל בקבוצת המשטרה מבקש להודות לכל האנשים שעזרו לו לאורך השנים: דוד זוארץ, מודי לוין, גידי לינד, אבי דוידוביץ, נילי בן יצחק, אריה פלג, ליאת רוטנברג, אולגה חתן דדון, אורי מרסיאנו, מוטי פרץ, איתן קופר ודודו מנצור .

וולקני – משרד החקלאות

וולקני – משרד החקלאות

 נא להכיר – קבוצה של חוקרים, גנטיקאים ומשביחי זנים שמבלים את רוב זמנם במעבדות מחקר. עוד משותף לכולם – הם אוהבים לרוץ. קבלו את אחת הקבוצות "החכמות" בישראל.

קבוצת וולקני – משרד החקלאות היא למעשה קבוצת ריצה שאליה שייכים רצים משני גופים שעובדים יחדיו. האחד הוא מכון וולקני והשני משרד החקלאות. אם נתבונן מקרוב על כל אחד ואחת מחברי הקבוצה נגלה שהם בעצם הרצים הכי חכמים שיש בארץ. בואו ניגש להצגה (חלקית) של הגיבורים:

דר' רן חובב – גנטיקאי חוקר ומטפח בוטנים, דר' משה פליישמן – פיזיולוג של עצי פרי ומשביח תאנים ואגסים, דר' יעל לאור – כימיה ומיקרוביולוגיה סביבתית, דר' דני קורצמן – הידרולוג של מי תהום ותווך לא רווי, דר' אדי סיטרין – מיקרוביולוג של קרקע ומים, דר' איציק מזרחי – מיקרוביולוג של חיות משק.

רן חובב, בעל שיא אישי במרתון של 3:16 שע' מתפקד כרכז הקבוצה, המשתתפת בליגה למקומות עבודה. בשיחה עם רן נוכחנו לדעת שהקבוצה יחסית חדשה וזו השנה הראשונה שהיא משתתפת בליגה למקומות עבודה. מכון וולקני הינה יחידת סמך בתוך משרד החקלאות שעוסקת במחקר ופיתוח חקלאי ולכן הקבוצה שהוקמה כוללת את שני הגופים במשותף. על העבודה הכללית סיפר רן: "כולם עוסקים במחקר חקלאי, כל אחד בתחום אחר. רובנו עסוקים בשיפור זנים, השבחה וטיפוח של זנים חדשים בחקלאות בישראל".

על מנת שקבוצה במקום העבודה תצליח, ברוב המקרים האהבה לריצה צריכה להתחיל מלמעלה על מנת לאפשר לדברים לקרות. רן מספר שלולא ראש המכון,הקמת הקבוצה לא היתה מתאפשרת. "ראש המכון, פרופ' יורם קפולניק, הינו רץ בעצמו ומשתתף במרוצים והוא זה שדחף להקמת הקבוצה".

עוד חברה בקבוצה, ובין הנשים הבודדות בה, היא נעמה רוזנברג, דוברת מכון וולקני. עבור נעמה, המסגרת הקבוצתית היתה פתרון מצויין עבורה לתקופה של אחרי הלידה, כך היא מספרת: "הצטרפתי בחודש יוני האחרון כאשר הייתי אחרי לידת הילד השלישי שלי. זה היה עבורי להחליט אם אני נשארת על הכורסא או מזיזה את עצמי והמסגרת של הליגה היא מסגרת שמאלצת אותי לשמור על כושר כאשר משתתפים בתחרויות". בלי קשר לקבוצה מספרת נעמה שהריצה בכלל היא דרך מצויינת לאימהות לשמור על כושר: "אימהות יכולות לצאת לרוץ לפני שהילדים קמים, או בערב שהם ישנים. אני מקווה שזה יעודד נשים נוספות לצאת ולהתאמן".

עוד סיפרו חברי הקבוצה שהאווירה במקום העבודה היא כזו שמשדרת ריצה לכל העובדים. "שרת החקלאות, גב' אורית נוקד מבצעת הליכות ארוכות, וגם ראש המכון", מספרת נעמה. המשרד והמכון שממוקמים בקריה החקלאית בראשון לציון מוקפים בשדות שמאפשרים זמינות לריצה. הקבוצה עצמה מונה 17 רצים והם בינהם נפגשים לאימונים משותפים כאשר מתאפשר, וכמסורת, אחרי כל מרוץ נפגשים לאכול יחד.

בין הרצים הבולטים בקבוצה ניתן לציין את מיכאל בהר שבמסגרת לימודי תואר שני בשיתוף של משרד החלקאות, שוקד על מחקר במכון. מיכאל היה ספורטאי מצטיין כבר בנעוריו כאשר השתתף בטריאתלון בגיל 15 ובגיל 17 היה אלוף ישראל ברכיבת כביש לגילו. לפני מספר שנים עבר תאונת דרכים קשה שאילצה אותו לעבור תהליך ארוך לשיקום על מנת לחזור לפעילות. הוא עבר עליות ומורדות כאשר ניסה לחזור לכושר ובין היתר הצליח להשיל 15 ק"ג ממשקלו שצבר במהלך שלוש השנים של הלימודים והשיקום. ב-2011 כבר התחרה באליפות ישראל בטריאתלון וסיים במקום הראשון בקבוצת גילו. "מאז הטריאתלון אני מנסה להתאמן באופן סדיר מספר פעמים בשבוע לצד העבודה במשרד החלקאות והניסיון לסיים את המחקר", הוא מספר. "באחד מהניסיות הכושלים לחזור לכושר לאחר התאונה הכרתי את קבוצת הריצה של מכון וולקני – משרד החקלאות והתחלתי לרוץ איתם מידי פעם. הרצים במכון הם כולם חוקרים ואם צריך לתאר את כולם בשתי מילים אבחר "טובי לב". הם פשוט אנשים טובים, גאונים קטנים, שמוצאים את הריצה כתחביב לצד עבודת המחקר. יוצאים לרוץ באמצע, התחלה או סוף יום העבודה בשדות המחקר של המכון". עוד הוסיף: "לצערי כיום אני לא מצליח לרוץ איתם אך כן מגיע לתחרויות כחלק מהקבוצה. הם תומכים בי ומעריכים מעבר למידה את הישגי, כמו כן הם מעודדים אותי ודוחפים אותי לסיים את המחקר למרות הידיעה כי אפסיק להיות חלק מהקבוצה". ב-20 באפריל מתכנן מיכאל בהר להתחרות באליפות אירופה בטריאתלון לקבוצות גיל שתתקיים באילת.

את הראיון מסכמת נעמה בתיאוריה משלה על הקשר שבין מחקר לריצות ארוכות: "המחקר כמו הריצה הוא תחום סוליסטי מאד. במחקר צריך להיות הרבה שעות לבד, בשביל שמחקר יצליח צריך עקביות, השגיות והשקעה רבה. אלו תכונות שמשקפות גם רצים. כשחוקר מפרסם מחקר או מאמר מוצלח תמיד יש טעם של עוד, בדיוק כמו אחרי מרוץ או שבירת שיא אישי".

volcani-2014

קבוצת ולקני במרוץ פתיחת עונת 2014/15 בהרצליה