רץ הליגה השבועי – לילך פורת שריון
#רץ_הליגה_השבועי
היא מסיימת את אימון הריצה עוד לפני שחמשת ילדיה מתעוררים בבוקר, ואם בעבר ייחסה רק לתוצאות חשיבות, היום היא מבינה שלמצוא זמן ואנרגיות לרוץ זה הישג לא פחות משמעותי. היא תחרותית ב"נשמה", היא אחת הרצות הבולטות ב"ליגת רצים בעבודה" ואם מישהו יאמר לה שהיא "לא יכולה" יש לה תשובה מאוד ברורה בשבילו…
הכירו את רצת הליגה השבועית: לילך פורת שריון.
קצת עליך?
"בת 47, נשואה+ 5 מת"א , עובדת בבנק הפועלים, רצה בליגה משנת 2012".
שיאים אישיים:
"5 ק"מ: 23:23 דק',
10 ק"מ: 47:06 דק',
חצי מרתון: 1:45:54 שע' ,
מרתון: 3:37:33 שע ".
הישג בולט בליגה?
"מקום 2 בקטגורית הגיל שלי בשנים 2017 ו-2018."
איך לדעתך השתתפות בליגת רצים בעבודה תורמת לך באופן אישי ובמקום העבודה?
"הליגה למקומות עבודה מעודדת יצירת קבוצת ריצה במקום העבודה, דוחפת להשתתפות בתחרויות ונותנת הזדמנות לקבל הערכה ודירוג במסגרת הליגה. החברות בליגה מקנה את הזכות להשתתף ב"ספורטיאדה" שמתקיימת באילת. אלו 5 ימים מופלאים בהם מתחרים בשני מקצים, שזו כשלעצמה סיבה אישית מצויינת להצטרף לליגה. עבור הישגיי בליגה זכיתי במהלך השנים, בשעון ריצה של חברה מובילה, בנעלי ריצה איכותיות ובשוברי מתנה למימוש. הייצוג של מקום העבודה בתחרויות בניסיון לתרום להישג הקבוצתי מאתגר ומוביל לשבירת שיאים".
מה הדבר שבעינייך מייחד ריצה על פני ענפי ספורט אחרים?
"ריצה היא ענף ספורט בו זמן ההשקעה בברוטו נטו זהה לזמן ההשקעה בנטו. כל מה שדרוש הוא לנעול נעליים ולצאת. מכאן שהמחיר האישי שמשלמים הוא נמוך יותר. עשיתי גם טריאתלונים וחצי איש ברזל בהם מתווספת לוגיסטיקה מסביב ש"מנפחת" את זמן האימון, אבל רק אימוני הריצה היו נקיים מנקיפות מצפון בהיבט זמן ההשקעה".
מה היית ממליצה למישהו שמאוד רוצה להתחיל ולא יודע איך?
"הצעד הראשון הוא להתחיל מדקה ריצה/דקה הליכה לסירוגין. אני ממליצה לשנן תוך כדי את המטרה לשמה רצים, נניח עבור מישהי שרוצה לרדת במשקל הייתי ממליצה לזמזם : "דקה, דקה, כדי להיות דקה"…"
איך תכונות האופי שלך בשאר תחומי החיים משתקפות בריצה?
"העובדה שאני רצה מעידה על השאפתנות, ההישגיות, החריצות, ההתמדה והנחישות הטמונים בי ".
במה את "חוטאת" כשאת רצה?
"בתחרותיות. זה נשמע תמוה אבל דווקא עכשיו אני בתקופה מאד עמוסה ולקח לי זמן להבין ולהאמין שההישגים לא נמדדים רק בתוצאות. עצם מציאת הזמן והאנרגיות לרוץ גם כשאין מהם היא הישג גדול לא פחות מתוצאה מצויינת. גיליתי שאפשר לסמן מטרות שאינן בהכרח זמן שיא".
מה המשפט שתמיד אומרים לך כששומעים שאת רצה?
"מפרגנים ומופתעים, בעיקר כי אני מצליחה לשלב קריירה משמעותית, נישואים, חמישה ילדים ועדיין למצוא זמן לרוץ".
איך את מצליחה לשלב בין הריצה לקריירה חיי משפחה?
"השכמה ב 4:45 מאפשרת לי לסיים את הריצה עוד לפני שהילדים מתעוררים. זה דורש משמעת וכח רצון אבל זה הרבה יותר כיף (וחסכוני) מפסיכולוג".
מוטו לחיים /מה את אומרת לעצמך כשקשה?
"WHEN SOMEONE TELLS YOU “YOU CAN’T”. TURN AROUND AND SAY “WATCH ME”.
קבוצת הליגה רצי בית החולים הדסה
אחרי שהכרתם חלק מרצי הליגה (ועוד תמשיכו להכיר) הגיע הזמן לחשוף את אבני הבניין של הליגה, אלו שבלעדיהן היא איננה יכולה להתקיים.
כמובן שמדובר בקבוצות ממקומות העבודה ,המייצגות אותם בכבוד מדי עונה ומביאות להם לא מעט הישגים וגביעים לארון.
את הפינה #קבוצת_הליגה_השבועית נפתח עם קבוצה שבעונה הקודמת סיימה במקום השני והמרשים.
קבוצה, שבריאות היא לא רק מה שהיא מאמינה בו, אלא גם ממש העיסוק היומיומי שלה.
קבלו את קבוצת הליגה: רצי בית החולים "הדסה".
◼ רכז הקבוצה: דני בן דניאל.
◼ מאמן הקבוצה: קובי רוטר.
◼ חברי הקבוצה: אורית בן דניאל, טל אילסר, פנינה שרון, שרה פנסו, מירה מזרחי, שירי ויצמן, אנה רחמים, ברכה גרוסמן, נעמה רונן, אייל ניתאי, אבי אברהם, דני בן דניאל, ליאורה קורן, מרדכי סליי ודורית וייל לוטן.
◼ איך נראה אימון טיפוסי של הקבוצה?
"האימון הקבוצתי מתקיים בימי רביעי באיצטדיון בגבעת רם. אנו מתאמנים על פי תוכנית חודשית בהתאם למטרות שהצבנו לעצמינו ולתחרויות הליגה הקרובות. האימון מתחיל בריצת חימום בשילוב תרגילי טכניקה וסגנון, לאחר מכן חלק מרכזי שכולל עבודת מהירות דרך אינטרולים או ריצת קצב ולסיום ריצת שחרור ומתיחות. יש לנו מאמן מקצועי שמהווה דוגמה אישית וזה מעלה את רמת האימונים באופן משמעותי".
◼ איך הגעתם להשתתף בליגה למקומות עבודה?
"בזכות הרכז שלנו- דני בן דניאל ומתוך כך ש"בית חולים הדסה" כמוסד שהבריאות היא "נר לרגליו", דואג להוות דוגמא אישית לאורח חיים בריא הכולל שילוב של ספורט בשגרה היומיומית בקרוב עובדיו."
◼ ריצה נחשבת כספורט יחידני, מה בכל זאת מייחד אתכם כקבוצה?
"העובדה שאנחנו מגובשים וישנה "השטחה" של היררכיה. אצלנו בקבוצה ובריצה בכלל- כולם שווים ללא יחסי מרות, תארים או מעמד. היתרון שלנו כקבוצה שמגיעה מתוך מוסד רפואי הוא שבקרב חברי הקבוצה יש בעלי מקצוע כמו: רופא, אחות, דיאטנית..כך שמבחינת המעטפת אנחנו מסודרים".
◼ איך ההשתתפות בליגה למקומות עבודה תורמת לכם במקום העבודה?
"ההשתתפות ב"ליגה למקומות עבודה" גיבשה אותנו מאוד, כיוון שבניגוד לתחרויות אחרות בהן הדגש הוא על תוצאה אישית, בתחרויות במסגרת הליגה כל רץ נרתם למאמץ הקבוצתי וזה יוצר אלמנט של מחויבות ועבודת צוות. כל אלו באים לידי ביטוי גם מעבר לריצה ויוצרים חיבור חזק בין העובדים ותחושת שייכות ולויאליות למקום העבודה".
◼ מה מרוץ הליגה שלעולם לא תוותרו עליו?
"מרתון ירושלים- מרחקים של 10 ק"מ וחצי מרתון ויש כאלו המתאמנים גם למרתון שלם."
◼ יעדים קבוצתיים לעונה הקרובה?
"להמשיך להתאמן, להשתתף בתחרויות הליגה בירושלים ומחוצה לה."
◼ מה המוטו של הקבוצה?
״קשה באימונים- קל בקרב״ !!!
רץ הליגה אדיר כהן חברת פלאפון
הוא מגיע מעולם הטריאתלון ורק בשנה האחרונה החליט להתמקד בריצה ו"לקחת את זה צעד קדימה".
הוא כבר סיים את תחרות "איש הברזל" אבל אחרי שקבע שיא אישי של 33:34 דק' הוא מעיד שאימונים לריצת 10 ק"מ קשים לא פחות..
יש לו חשבון לא סגור עם המקום ה-2 על הפודיום וגם עם הריצה ל-5000 מטרים,
וההישג הגדול ביותר שלו הוא ללא ספק היכולת להיות אב פעיל ל-3 בנות ועדיין להצליח להתאמן כ- 8 שעות ביום בסוף השבוע..
קבלו את רץ הליגה השבועי: אדיר כהן.
🔷קצת עליך?
"בן 40, נשוי +3 מראשל"צ, עובד בחברת פלאפון".
🔷מה הוביל אותך לעולם הריצה, שיאים אישיים?
"אני מגיע מעולם הטריאתלון (שחיה+רכיבה+ריצה) ובשנה האחרונה החלטתי להתמקד רק בריצה ו"לקחת את זה צעד קדימה".
בעקבות זאת קבעתי לאחרונה שיא אישי בריצת 10,000 מ': 33:34 דק' ".
🔷הישג בולט בליגה?
"בשנתיים האחרונות בהן התחריתי במסגרת "ליגת רצים בעבודה" תחת חברת "פלאפון" סיימתי במקום ה-2 הכללי וה-1 בקטגורית הגיל ונבחרתי פעמיים לייצג את הליגה בתחרות בינ"ל לליגות ממקומות עבודה שונים בעולם, שם זכיתי גם כן במקום ה-2".
🔷איך לדעתך השתתפות בליגת רצים בעבודה תורמת לך במקום העבודה?
"מקום העבודה שלי מאוד "דוחף" ומעודד פעילות ספורטיבית בכלל ותחרותית בפרט.
קבוצת הריצה של פלאפון ב"ליגת רצים בעבודה" מוסיפה מימד נוסף והישגי, שגורף היענות גדולה ופירגונים רבים."
🔷איך אתה מצליח לשלב בין הקריירה הספורטיבית לחיי המשפחה?
"החוכמה היא להציב גבולות, לדחוק את שעות האימונים לקצוות היום (בוקר מוקדם/ערב מאוחר) ולפצות כמה שיותר בזמן הפנוי שיש עם המשפחה.
בתקופות בהן התאמנתי לטריאתלון זה היה מורכב יותר: בשל ריבוי המקצועות, התאמנתי כ- 2-3 שע' ביום ועד כ- 7-8 שע' בסופ"ש.
היום כשאני "רק" רץ- פתאום יש הרבה יותר זמן פנוי. כנראה שהכל יחסי."
🔷במה לדעתך ריצה שונה מענפי ספורט אחרים?
"בהשוואה לטריאתלון – ריצה היא אחרת לחלוטין. היא אינטנסיבית מאוד, אבל ממוקדת- אין הרבה מקום לטעויות ולתיקונים (לפחות במרחקים הקצרים).
בטריאתלון אפשר לתקן- אם לא "הלך" בשחייה אפשר לפצות ברכיבה או בריצה. בריצה זה מדויק מאוד. אם פספסת בכמה שני' אתה עלול לפספס את קצב המטרה . אני מאוד אוהב את זה וזה תורם לי המון".
🔷מה המשפט שתמיד אומרים לך כששומעים שאתה רץ?
"אה אתה מאלה?".
"בנימה אישית -לרוב אנשים חושבים שטריאתלון קשה יותר מרק "ריצה". אחרי שחוויתי גם וגם ואף סיימתי את תחרות "איש הברזל" אני יכול לומר בבטחון שאימונים ל-10 ק"מ אמנם קצרים יותר אבל קשים לא פחות".
🔷מה היית אומר למישהו שמאוד רוצה להתחיל לרוץ ולא יודע איך?
"שבשביל להתמיד חייבים לאהוב את זה- אי אפשר לרוץ בכוח, לפחות לא לטווח הארוך.
לפעמים האהבה לריצה לא מגיעה ישר, בטח לא בתחילת הדרך. במקרה שלי היא הגיעה לאחר שעבדתי על מיקסום היכולות ו"לקחתי את הגוף לקצה". לכל אחד משהו אחר שגורם לו לאהוב לרוץ, אבל הייתי ממליץ לכל אחד שרוצה "להידבק בחיידק" לנסות זאת . גם אם לא אוהבים – תמיד אפשר לחזור אחורה ולהנות גם מריצה קלילה".
🔷ולאלו שכבר רצים, על איזה טיפ היית ממליץ?
"לא לקפוץ ישר ל"מים העמוקים" אחרת זה עלול להסתיים בפציעות. טעות קטנה בתכנית או העמסה גדולה מדי- עלולה לגרום לנו להיות מושבתים וממורמרים.
כמו כן, הייתי ממליץ לשמור על ספורט נוסף שיהיה כאלטרנטיבה אירובית (שחיה,אופניים, וכו') לימים של השבתה. בכל זאת, כשמתאמנים חזק – כמעט ואי אפשר להתחמק מפציעות, אז טוב שיש עוד אופציה לשמירה על הכושר והשפיות."
🔷יעדים לעונה הקרובה?
"מאוד בוער בי לעשות מרתון וחצי מרתון איכותיים- אלו יעדים שעדיין לא התמודדתי איתם. בנוסף, יש לי גם "חשבון פתוח" עם המקצה ל-5000 מ' בו הייתי קרוב לשבור שיא אבל את התחרות האחרונה לא סיימתי".
🔷מוטו בריצה?
"אם תאמין שאפשרי אז הגוף לא יאכזב".
מרתון טבריה 2019: הליגה למקומות עבודה כובשת את טבריה
מאת: סול רפאל, רכזת קבוצת רצי ורצות הג'וינט
ביום שישי שעבר, 4.1.19, התקיימה אליפות ישראל ה-42 במרתון. במסגרת המרתון, הוזנקו רצי הליגה בשלושה מקצים שונים: מרתון, חצי מרתון ומקצה ל-10 ק"מ.
המקצה המלא התחיל כתמיד בטבריה, פנה דרומה לצמח, הקיף באופן חלקי את הכינרת, המשיך צפונה עד עין גב וחזר בכיוון ההפוך באותה הדרך עד לטבריה. מקצה חצי המרתון רץ מטבריה עד לצומת צמח וחזרה.
המרוץ זכה השנה למזג אוויר נעים ותנאים טובים לריצה, לאחר מס' שבועות של מזג אוויר סוער והיסטוריה של ריצה לא פשוטה ברוחות חזקות.
הרצים אשר הגיעו למרוץ, זכו השנה למתחם אקספו מפנק ומושקע במיוחד שכלל דוכנים וחנויות רבות, והרבה פינוקים J
הסימונים היו ברורים ומדויקים, והרצים נהנו ממסלול ריצה מישורי ברובו.
גם מבחינת מזג האוויר, המזל שפר על משתתפי המקצים, שמלאו את כבישי הכנרת.
לצד המחמאות, ניכרת בעייתיות קלה בשטיחי הסיום, כאשר שלושה שטיחים ניצבו זה לצד זה והקשו על חלק מהרצים (במקצה החצי מרתון במיוחד) להבחין באיזה שטיח עליהם לעצור. בעייתיות נוספת נרשמה בחלוקת הפירות, שם המבחר היה דל יחסית והם הונחו בקצה השולחן ולא הוגשו למשתתפים, דבר שאילץ את הרצים להאט את הקצב אם ברצונם להתכבד בבננה או תמר.
את עיקר העניין במרוץ גרפה השנה ביטי דויטש, שזה המרתון השלישי שלה, והוכתרה כאלופת ישראל במרתון, יחד עם איימרו עלמיה. שני הרצים קבעו שיאים אישיים חדשים במרוץ הנפלא הזה.
עבור רצי ורצות הג'וינט, המרתון השנה היה אבנט חגיגי: 3 רצים במקצה חצי המרתון (תמר גיטליץ, ארז אליהו ואסף בייגן) ורץ אחד במקצה המרתון המלא (מיקי דינוביץ) שזה המרתון הראשון שלו.
שמחנו והתרגשנו עבור מיקי כשסיים בתוצאה מצויינת את המרתון הראשון שלו בטבריה בזמן של 3:13:40!
