


רץ הליגה השבועי – לילך פורת שריון

קבוצת הליגה רצי בית החולים הדסה

רץ הליגה אדיר כהן חברת פלאפון
הוא מגיע מעולם הטריאתלון ורק בשנה האחרונה החליט להתמקד בריצה ו"לקחת את זה צעד קדימה".
הוא כבר סיים את תחרות "איש הברזל" אבל אחרי שקבע שיא אישי של 33:34 דק' הוא מעיד שאימונים לריצת 10 ק"מ קשים לא פחות..
יש לו חשבון לא סגור עם המקום ה-2 על הפודיום וגם עם הריצה ל-5000 מטרים,
וההישג הגדול ביותר שלו הוא ללא ספק היכולת להיות אב פעיל ל-3 בנות ועדיין להצליח להתאמן כ- 8 שעות ביום בסוף השבוע..
קבלו את רץ הליגה השבועי: אדיר כהן.
🔷קצת עליך?
"בן 40, נשוי +3 מראשל"צ, עובד בחברת פלאפון".
🔷מה הוביל אותך לעולם הריצה, שיאים אישיים?
"אני מגיע מעולם הטריאתלון (שחיה+רכיבה+ריצה) ובשנה האחרונה החלטתי להתמקד רק בריצה ו"לקחת את זה צעד קדימה".
בעקבות זאת קבעתי לאחרונה שיא אישי בריצת 10,000 מ': 33:34 דק' ".
🔷הישג בולט בליגה?
"בשנתיים האחרונות בהן התחריתי במסגרת "ליגת רצים בעבודה" תחת חברת "פלאפון" סיימתי במקום ה-2 הכללי וה-1 בקטגורית הגיל ונבחרתי פעמיים לייצג את הליגה בתחרות בינ"ל לליגות ממקומות עבודה שונים בעולם, שם זכיתי גם כן במקום ה-2".
🔷איך לדעתך השתתפות בליגת רצים בעבודה תורמת לך במקום העבודה?
"מקום העבודה שלי מאוד "דוחף" ומעודד פעילות ספורטיבית בכלל ותחרותית בפרט.
קבוצת הריצה של פלאפון ב"ליגת רצים בעבודה" מוסיפה מימד נוסף והישגי, שגורף היענות גדולה ופירגונים רבים."
🔷איך אתה מצליח לשלב בין הקריירה הספורטיבית לחיי המשפחה?
"החוכמה היא להציב גבולות, לדחוק את שעות האימונים לקצוות היום (בוקר מוקדם/ערב מאוחר) ולפצות כמה שיותר בזמן הפנוי שיש עם המשפחה.
בתקופות בהן התאמנתי לטריאתלון זה היה מורכב יותר: בשל ריבוי המקצועות, התאמנתי כ- 2-3 שע' ביום ועד כ- 7-8 שע' בסופ"ש.
היום כשאני "רק" רץ- פתאום יש הרבה יותר זמן פנוי. כנראה שהכל יחסי."
🔷במה לדעתך ריצה שונה מענפי ספורט אחרים?
"בהשוואה לטריאתלון – ריצה היא אחרת לחלוטין. היא אינטנסיבית מאוד, אבל ממוקדת- אין הרבה מקום לטעויות ולתיקונים (לפחות במרחקים הקצרים).
בטריאתלון אפשר לתקן- אם לא "הלך" בשחייה אפשר לפצות ברכיבה או בריצה. בריצה זה מדויק מאוד. אם פספסת בכמה שני' אתה עלול לפספס את קצב המטרה . אני מאוד אוהב את זה וזה תורם לי המון".
🔷מה המשפט שתמיד אומרים לך כששומעים שאתה רץ?
"אה אתה מאלה?".
"בנימה אישית -לרוב אנשים חושבים שטריאתלון קשה יותר מרק "ריצה". אחרי שחוויתי גם וגם ואף סיימתי את תחרות "איש הברזל" אני יכול לומר בבטחון שאימונים ל-10 ק"מ אמנם קצרים יותר אבל קשים לא פחות".
🔷מה היית אומר למישהו שמאוד רוצה להתחיל לרוץ ולא יודע איך?
"שבשביל להתמיד חייבים לאהוב את זה- אי אפשר לרוץ בכוח, לפחות לא לטווח הארוך.
לפעמים האהבה לריצה לא מגיעה ישר, בטח לא בתחילת הדרך. במקרה שלי היא הגיעה לאחר שעבדתי על מיקסום היכולות ו"לקחתי את הגוף לקצה". לכל אחד משהו אחר שגורם לו לאהוב לרוץ, אבל הייתי ממליץ לכל אחד שרוצה "להידבק בחיידק" לנסות זאת . גם אם לא אוהבים – תמיד אפשר לחזור אחורה ולהנות גם מריצה קלילה".
🔷ולאלו שכבר רצים, על איזה טיפ היית ממליץ?
"לא לקפוץ ישר ל"מים העמוקים" אחרת זה עלול להסתיים בפציעות. טעות קטנה בתכנית או העמסה גדולה מדי- עלולה לגרום לנו להיות מושבתים וממורמרים.
כמו כן, הייתי ממליץ לשמור על ספורט נוסף שיהיה כאלטרנטיבה אירובית (שחיה,אופניים, וכו') לימים של השבתה. בכל זאת, כשמתאמנים חזק – כמעט ואי אפשר להתחמק מפציעות, אז טוב שיש עוד אופציה לשמירה על הכושר והשפיות."
🔷יעדים לעונה הקרובה?
"מאוד בוער בי לעשות מרתון וחצי מרתון איכותיים- אלו יעדים שעדיין לא התמודדתי איתם. בנוסף, יש לי גם "חשבון פתוח" עם המקצה ל-5000 מ' בו הייתי קרוב לשבור שיא אבל את התחרות האחרונה לא סיימתי".
🔷מוטו בריצה?
"אם תאמין שאפשרי אז הגוף לא יאכזב".

מרתון טבריה 2019: הליגה למקומות עבודה כובשת את טבריה
מאת: סול רפאל, רכזת קבוצת רצי ורצות הג'וינט
ביום שישי שעבר, 4.1.19, התקיימה אליפות ישראל ה-42 במרתון. במסגרת המרתון, הוזנקו רצי הליגה בשלושה מקצים שונים: מרתון, חצי מרתון ומקצה ל-10 ק"מ.
המקצה המלא התחיל כתמיד בטבריה, פנה דרומה לצמח, הקיף באופן חלקי את הכינרת, המשיך צפונה עד עין גב וחזר בכיוון ההפוך באותה הדרך עד לטבריה. מקצה חצי המרתון רץ מטבריה עד לצומת צמח וחזרה.
המרוץ זכה השנה למזג אוויר נעים ותנאים טובים לריצה, לאחר מס' שבועות של מזג אוויר סוער והיסטוריה של ריצה לא פשוטה ברוחות חזקות.
הרצים אשר הגיעו למרוץ, זכו השנה למתחם אקספו מפנק ומושקע במיוחד שכלל דוכנים וחנויות רבות, והרבה פינוקים J
הסימונים היו ברורים ומדויקים, והרצים נהנו ממסלול ריצה מישורי ברובו.
גם מבחינת מזג האוויר, המזל שפר על משתתפי המקצים, שמלאו את כבישי הכנרת.
לצד המחמאות, ניכרת בעייתיות קלה בשטיחי הסיום, כאשר שלושה שטיחים ניצבו זה לצד זה והקשו על חלק מהרצים (במקצה החצי מרתון במיוחד) להבחין באיזה שטיח עליהם לעצור. בעייתיות נוספת נרשמה בחלוקת הפירות, שם המבחר היה דל יחסית והם הונחו בקצה השולחן ולא הוגשו למשתתפים, דבר שאילץ את הרצים להאט את הקצב אם ברצונם להתכבד בבננה או תמר.
את עיקר העניין במרוץ גרפה השנה ביטי דויטש, שזה המרתון השלישי שלה, והוכתרה כאלופת ישראל במרתון, יחד עם איימרו עלמיה. שני הרצים קבעו שיאים אישיים חדשים במרוץ הנפלא הזה.
עבור רצי ורצות הג'וינט, המרתון השנה היה אבנט חגיגי: 3 רצים במקצה חצי המרתון (תמר גיטליץ, ארז אליהו ואסף בייגן) ורץ אחד במקצה המרתון המלא (מיקי דינוביץ) שזה המרתון הראשון שלו.
שמחנו והתרגשנו עבור מיקי כשסיים בתוצאה מצויינת את המרתון הראשון שלו בטבריה בזמן של 3:13:40!