050-7330104 liga.hapoel@gmail.com

לפניכם סיכום המשלחת הישראלית במרוץ האתגרי בחבל נורמנדי שבצרפת, מאת רכזת קבוצת הטכניון, הלן וולפסון

מאת הלן וולפסון

בשנה שעברה יצאה לראשונה משלחת ישראלית למרוץ השליחים Tour du Pays de Caux, מרוץ בן 4 ימים שנערך בחבל נורמנדי שבצרפת. ניתן להשתתף במרוץ במסגרת קבוצתית או במסגרת אישית, ולגמוא סה"כ 90 ק"מ. חברי המשלחת המייצגים את הליגה למקומות עבודה: שלומי לאון, אנדלקאו גזהיי, יוג'ין גינזבורג, אורן חלופוביץ', חגית אמסלם ואנוכי, הלן וולפסון הגענו מלאי ציפיות, מכיוון שבשנה שעברה זכתה המשלחת הישראלית במקום הראשון. השנה השתתפו קבוצות מ-10 מדינות: יפן,סלובקיה, איטליה,צרפת, פולין,אלג'יריה, מרוקו ועוד.מזג האוויר שקיבל אותנו כאילו נלקח מאחד מימי החורף הישראלי, כאילו לא נערך המרוץ בימים האחרונים לחודש מאי.

normandi

חברי המשלחת (מימין לשמאל): חגית אמסלם, יוג'ין גינזבורג, אורן חלפוביץ', שלומי לאון, הלן וולפסון ואנדלקאו גזהיי

היום הראשון- 27.5 מקטע של 14 ק"מ

אנדלקאו היה נציגנו לקטע זה, והיתר רצו להנאתם. אינדלקאו סיים רביעי כללי וראשון בין המתחרים שרצו כחלק מנבחרת, עם תוצאה של 47:57, וכך זכינו בחולצת הקבוצה המובילה (כמו בטור דה פראנס). אני זכיתי, בלי להתכוון, בגביע למקום הראשון בין הנשים שרצו את אותו מקטע בלבד, וגמרתי בלבי לנסות ולרוץ את כל מקטעי המרוץ כחלק מהמרוץ האישי. המרחבים הירוקים ומזג האוויר הקריר קראו לרוץ עוד ועוד. חזרנו למגורינו הצנועים ב-11 בלילה, וישנו שנת ישרים למרות המבול הזועף שלא פסק כל הלילה.

היום השני 28.5 מרוץ בוקר 21 ק"מ

נציגנו היה יוג'ין, שסיים את הריצה ב- 1:20 ובכך שמר על 2 דקות פער לקבוצה השנייה. אני סיימתי ב- 1:33 ושפרתי את מקומי למקום השלישי במקצה האישי. מזג האוויר היה קריר ומעונן, ובזמן שאנו ניסינו להתחמם, הרצים הערו לקרבם כוס אחר כוס של יין וויסקי. היין הוא שחקן מרכזי במירוץ זה, המופיע בכל הארוחות ובכל המירוצים.

מרוץ ערב 10 ק"מבהפרש של פחות מ- 8 שעות, זינקנו למרוץ הבא. שלומי ייצג אותנו בקטע זה, והרוויח שיא אישי של 33:14. המקום הראשון עדיין בידינו, עם הפרש של 2 דקות מהמקום השני.  אני סיימתי ראשונה בין הנשים והתקדמתי למקום השני במירוץ האישי, כאשר לפניי קרואטית, המכונה בפינו "ניקיטה". 

יום השלישי: מקצה בוקר 8.5 ק"מ Auzebosc

לאחר ארוחת הבוקר המורכבת מבגט כמובן (לחם חוקינו לאורך כל המירוץ), היום השלישי התחיל בתחרות מעניינת: מקצה נגד השעון. כל אחד הוזנק לפי הדירוג שלו (האטיים בהתחלה והמהירים בסוף)- כלומר הרצים מתחרים נגד השעון ולא נגד האחרים, מה שלא השאיר זמן רב להתאוששות. שלומי לאון היה נציגנו לקטע זה, וסיים שני בתוצאה של 29:17. אני הגעתי שניה גם כן בקטע זה, אחרי הקרואטית.  לאחר המרוצים עשינו לנו הרגל לטבול במי הסיין הקפואים, על מנת לאושש את השרירים לקראת המרוצים הבאים.

ריצת ערב  14 ק"מ  CAUDEBEC EN CAUX

ריצה זו עברה ממש בצמוד לאתר הקמפינג בו ישנו, ונוף השדות המוכר התחלף בנהר הסיין המקסים. לראשונה גילינו שבמרוצים המקומיים יש גם עליות, בהן רבים עוברים להליכה. המקומיים יצאו בהמוניהם לעודד וחיזקו את רוחינו, בקריאות "Allez allez!" ו "Bravo!". התקבל הרושם שאף אחד לא נשאר בבית, ולמרות האזור הכפרי קבלנו יותר עידוד מאשר בכל מרוץ בארץ. אורן חלפוביץ', היה הרץ בקטע זה וגמא את המרחק ב 51:33, במקום הרביעי בין השליחים. ההובלה עדיין בידינו, אך ההפרש הוא לא גדול- כדקה. אי אפשר לנוח על זרי הדפנה. במרוץ האישי, סיימתי ראשונה בנשים, עם רגליים מותשות וחיוך רחב.

היום הרביעי והאחרון במרוץ: Yvetot  21 ק"מ

המרוץ המסכם של האירוע היה גם הגדול ביותר. הזינוק היה ב-14:30 ומזג האוויר היה חם למדי, אך לבוגרי הקיץ הישראלי אין מה להתלונן. המסלול התאפיין בעליות וירידות משמעותיות.   אנדלקאו לקח את ההובלה מהרגע הראשון ,וניצח את המרוץ עם תוצאה של 1:14. השמחה רבה, הגביע הוא שלנו!  ההפרש בסיכום כל המרוץ בין קבוצתנו למקום השני היה 3 דקות ו-40 שניות. לא היינו מצליחים להשיג תוצאה כזו אילולא העזרה ההדדית והאווירה הספורטיבית שהייתה בקבוצה, שכן בכל קטע כמעט לרץ היה ליווי ועידוד מצד כולנו.

עבורי היה מרוץ נפלא, ורק ב-2 הק"מ האחרונים סבלתי מהתכווצות שרירים חזקה בתאומים שהביאה אותי לקו הזינוק בצעד תימני, בתוצאה של 1:31:50- ראשונת הנשים. בסיכומו של דבר, סיימתי את המרוץ שנייה בין הנשים, כאשר הפער המשמעותי ביני לבין הקרואטית נפתח ביום הראשון כאשר הרעיון המשוגע של להתחרות למרחק של 90 ק"מ עוד לא עלה על רווחי. מעבר לתחושת ההחמצה הקלה, הרגשתי מאושרת על העמידה באתגר. גאים ומרוצים התקלחנו והלכנו לטקס הסיום שהתקיים באולם עם שלל מכובדים, בו התקבלנו במחיאות כפיים סוערות וקבלנו גביע קבוצתי (לגברים) וגביע אישי (לי). 

לאחר מכן נסגר המרוץ בערב גאלה, שהסתיים בשעות הקטנות של הלילה, בהשתתפות כל הרצים מכל המדינות. בגדי הספורט הוחלפו בבגדים אזרחיים, שולחנות ארוכים נערכו, תשורות הוחלפו, והיין נשפך כמו מים. משהסתיימו הגבינות, שהיו כמובן הקינוח לסעודה, לפי המסורת, כל קבוצה עלתה לבמה וביצעה שיר ממדינתה.  אנחנו שרנו "בסוף הדרך תהיה מאושר" וקינחו ב"שלום עליכם", ואילו היפנים לבשו קימונו וביצעו ריקוד מניפות. לאורך המירוץ שררה אווירה של אחווה בין הקבוצות. הערב נגמר על רחבת הריקודים, בבליל של שפות ותרבויות, המסמלים בדיוק את רוח המירוץ. תם ונשלם המרוץ ה-30 והאחרון של Tour du Pays de Caux. תודה לחגית אמסלם ולמרכז הפועל על שגרמו לזה לקרות, תודה רבה לטכניון ולשאר מקומות העבודה על התמיכה בנו הרצים (בנק לאומי, בנק הפועלים, אלקטרה, ושב"ס). נתראה במרוצים בעונה הבאה!

normandi1